<h1>או"ז הלכ' עירובין סימן ק"מ</h1>
<h2>דף לה.</h2>
[עירובין מ', ע"א] אמר רבה כי הוינן בי רב הונא איבעיא לן מהו להזכיר של ראש חודש בר"ה כיון דחלוקין במוספין שמקריבין מוספי ר"ח כדכתיב מלבד עולת החודש בתפילה נמי אמרינן את יום ראש החודש הזה ואת יום הזכרון הזה או דילמא זכרון אחד הוא ועולה לכאן ולכאן דכתיב בחודש השביעי באחד לחודש זכרון תרועה יהיה לכם וכיון דאמרי' את יום הזכרון הזה עולה לו בעבור ר"ה ובעבור ראש החודש. אמר ר"ח זכרון אחד הוא ועולה לו לכאן ולכאן וכן אמר רבה זכרון אחד הוא ועולה לו לכאן ולכאן. פירש רבי' שמואל זצ"ל נמצא ר"ח בכלל זכרון לפיכך אינו צריך להזכיר של ר"ח בכל תפילה אלא אומר ביום הזכרון הזה וכשבא לומר בתפילת המוסף פסוקין של מוסף אומר את מוספי יום הזכרון הזה נעשה ונקריב לפניך וכו' ככתוב בתורתך ובראשי חדשיכם וגו' ונאמר בחודש השביעי וגו', דפשיטא שצ"ל פסוקים של ר"ח שלא נאה לומר לחצאין שהרי דומה שאין עוד מוסף ביום אלא זה, לפיכך אם התחיל לאחר שאמר את מוספי יום הזכרון הזה נעשה ונקריב לפניך ככתוב בתורתך אם בא לומר הפסוקים צריך לומר הפסוקי' של כל שני המוספין של ר"ח ור"ה הואיל וחלוקין במוספין ששני מוספין יש. מיהו קים לן בראש השנה [ל"ה, ע"א] שאם אמר בפסוקי דמוסף ככתוב בתורתך שוב אינו צריך להזכיר פסוקי דמוסף אם אינו רוצה כך פי' רבינו שמואל זצ"ל. וכן הנהיג רבי' יצחק הלוי בגרמייש"א [שלא] להתפלל ובראשי חדשיכם דלא אתי לזלזולי במועדות ובשני ימים של ר"ה שלא יאמרו יום שני עיקר כמו בחדשים של כל השנה ואתי לממני מועדות מיום שני ועל זה השיבו רבינו שלמה וה"ר מאיר חתנו זצ"ל בתשובה המתחל' אור נוגה ועתה שמעתי שהנהיג רבינו יצחק הלוי את מוספי יום ראש החודש במקראותיו רואה אני את דבריו ולא כחולק על ישיבת רבי' יעקב בר יקר זצ"ל שלא הנהיג כן כי ידעתי מדתו בחר לו הגדולה מכולם ונוהג בעצמו כאסקופה הנדרסת ושם עצמו שירי שיריים ולא מלאו לבו לעטרה הראויה לו לחדש דבר בדורו. ואם רבי' יצחק הלוי שם דברים על לבו בשעת המכנסין שהיה דבר ומנהיג לדור ועל פיו יצאו ויבואו. אומר אני מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו ועל שניהם אני קורא ועמך כולם צדיקים ואת אשר בלבבנו אנו משיבים כי דבריו נכוחים למבין ואם באנו לפרוש מהם הננו כפורשים מחיים. ומן הטעם הזה מה ראו רבותינו לחלוק שתי קדושות הללו משאר כל שתי קדושות שחלו ביום אחד שהוזקקנו בשאר שתי קדושות להזכיר את שניהם בפתיחה ובחתימה ובזה אומרים זכרון אחד. אלא שבזה יש לומר שמשמעות הא' עולה לו לכאן [ולכאן] משא"כ בשאר שתי קדושות לפי שיש שבת בלא פסח פסח בלא שבת לפיכך אין במשמעות הזכרת אחד הזכרת חבירו אבל יום הזכרון אינו אלא בר"ח השביעי ויום ר"ח זה קרוי זכרון כדכתיב באחד לחודש השביעי וגומר יהיה לכם שבתון זכרון תרועה לפיכך כשמזכירין יום הזכרון הרי ראש חודש משמע וזהו פירוש עולה לכאן ולכאן מלשון התלמוד נלמד. וכשנשאלה השאלה בבית המדרש ופירשו שני צידי טעמיה לדרך זו ולדרך זו כדרך כל שאילות שבתלמוד לא תלו הטעם שלא להזכיר כחשש איסור וחורבה אלא בשלא לצורך תלאוהו דהכי אמ' כיון דחלוקין במוספין מדכרינן או דילמא אמרי' זכרון אחד הוא ועולה לו לכאן ולכאן כלומר סגי בהכי ולא קאמר או דילמא איכא למיחש לחורבה פלונית ואילו היה בידם לתלות בחשש חילול לא היה תולהו ברשות והואיל וטעם דהזכרת היום דעולה לו לכאן ולכאן הוא תינח היכא דאיכא למימר עולה לכאן ולכאן כגון בפתיחה ובחתימה שהוא אומר את מוסף יום הזכרון הזה שהרי אמר את מוסף יום הזכרון הזה נעשה ונקריב לפניך ובאותו המשמעות היה ר"ח ומונה מחצה ודולג מחצה טוב לו לשתוק משתיהן ולסיים מפי כבודך ואם בא להזכיר את שניהם יזכיר ואומרי' אנו שכך נהגו הראשונים ודורות אחרונים קבעו המקראות במוספים ושהן במשמעות זכרון אחד ולא קבעו בו אלא מקראות של ר"ה. שלמה בר יצחק זצ"ל. ובירושלמי דפרקין [הלכה י'] גרסי' ר' יעקב בן אחא בשם ר' יסא העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה א"צ להזכיר בשל ר"ח [עד עבר קומי תיבותא ולא אדכר דירחא וקלסוניה זה הלשון איתא בשבועות פרק א' ה"ד ע"ש] ובירושלמי דיומא בעון קומי רבנן מהו להזכיר ר"ח בר"ה ואמר אין צריך להזכיר של ר"ח בר"ה זכרון א' הוא עולה לכאן ולכאן מעתה יבטל ר"ח בתפלה כיון שאמר בסוף שופרות וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם יצא רב מפקד לתלמידוי לאדכורי במוספין ועולת החודש ומנחתה ושעיר לכפר ושני תמידין כהלכתן. וכן א"ל מורי רבי' יהודה בר' יצחק שרבי' יעקב זצ"ל כך היה מתפלל ובחודש השביעי באחד לחודש כו' עד כבשים בני שנה שבעה תמימים מלבד עולת החודש ומנחתה ועולת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחוח כו' עד עשרון לכבש ויין כנסכו ושני [שעירים] לכפר ושני תמידין כהילכתן. ובערוך בערך חדש כתב בביצה בריש גמרא דפ' יו"ט [ט"ז, ע"א] איזהו חג שהחודש מתכסה בו הוי ר"ה פי' אין מזכירין בראש השנה ובראשי חדשיכם לא בתפילה ולא בזולתה פי' מורי ה"ר יהודה חסיד זצ"ל לא בזולתה היינו שאין אומר לאחר הפטרה על יום ראש החודש וגם שאינם אומרים בקרבנות ובראשי חדשיכם ובסדר ה"ר משה מיימון זצ"ל כתוב מלבד עולת החודש ומנחתה ואינו כתוב בו ובראשי חדשיכם [לפנינו ליתא ברמב"ם הלכות שופר ובסוף ס' אהבה מלבד וכו' לכן נ"ל שצ"ל אין כתוב מלבד וכו'. כך נמצא כתוב עה"ג]. ואמרי' בירושלמי [דפרקין הלכה ט'] ר' יוסי משלח אע"ג ששלחנו לכם סדר מועדות אל תשנו ממנהג אבותיכם נוחי נפש.
